<h1>הרוקח סימן תל"ב</h1>
<h2>דף צז.</h2>
בפרק גיד הנשה אמר רבא אמור רבנן בטעמא ואמור רבנן בקפילא ואמ[ו]ר רבנן בששים. מין ושאינו מינו דהיתירא בטעמא, דאיסורא בקפילא, מין במינו דליכא למיקם אטעמא אי נמי היכא דליכא קפילא בששים. בא וראה כמה הלכות מתחלקות מדברי רבא כפטיש יפוצץ סלע. אמרו רבנן בטעמא מין בשאינו במינו דהיתירא דתניא קדירה שבישל בה תרומה לא יבשל בה חולין ואם בישל בה טעים ליה כהן אם יש בה טעם אסורה לזרים ומותרת לכהנים ואם לאו מותרת אף לזרים, ובפרק כל הבשר (דף קי"א) צנון שחתכו בסכין יטעמנו ישראל אם השמנונית נותן בו טעם אסור לאוכלו בכותח ואם לאו מותר לאוכלו בחלב. אמור רבנן בקפילא בפרק גיד הנשה כילכית באילפס הוא דג קטן טמא נתבשל באילפס של בשר ואמר ר' יוחנן ליטעמיה נחתום גוי, ולא שיודיעוהו אלא יאמר טעום תבשיל זה ומה טעמו ויסיח לפי תומו, ובפרק כל הבשר (קי"א ע"ב) קערה שמלח בה בשר ליטעמי' קפילא כדי לאכול בה רותח ומסיח לפי תומו.
